Nada
0
0/100 Points

Follow our guide to integrating Torah Live videos into your Nach classroom. Show your students how the words of the neviim affect them today.

  • Yehoshua



    • Success
      Golden Oldies
      Success

      רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. God tells Yehoshua, the true path to success is being strong in Torah.

      א:ז


    • Power of Speech
      Power of Speech

      רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. After the tragic defeat at Ai, Yehoshua asked God to tell him who sinned. God would not.

      ז:י"ב


    • Leadership
      Leadership

      וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ וַיֵּלְכוּ אֶל-הַמַּאְרָב וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי מִיָּם לָעָי וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעָם. The night before the big battle at Ai, Yehoshua spends the night among the people

      ח:ט


    • Jew's Gift to Mankind
      Jew's Gift to Mankind

      וַיֹּאמְרוּ כָל-הַנְּשִׂיאִים אֶל-כָּל-הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם The Nesiim made a peace treaty with the Givonim and swore on it. When it was found out that it was under false pretenses, they still kept to it so as not to create a chillul Hashem.

      ט:י"ט


    • Holiness of Shabbos
      Holiness of Shabbos

      אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן Yehoshua prayed that the sun should stop so Bnei Yisrael would not need to fight on Shabbos.

      י:י"ב

  • Shmuel Aleph



    • Emunah & Tefillah
      Emunah & Tefillah

      וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה. Channah’s tefillah is the source for many of our halachos of tefillah.

      א: א-י"ג


    • Anger
      Anger

      וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל בְּדַבְּרוֹ אֶל-הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר-אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָּה-זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל-מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת-זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ. Eliav got angry at his brother Dovid and lost his chance for kingship of Klal Yisrael.

      י"ז:כ"ח


    • Leadership
      Leadership

      גַּם אֶת-הָאֲרִי גַּם-הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים. Dovid stood up to Goliath after being inspired by his experience with a lion and bear

      י"ז:ל"ו


    • Power of Speech
      Power of Speech

      וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל-עַבְדֵי-שָׁאוּל וַיֹּאמַר רָאִיתִי אֶת-בֶּן-יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל-אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב Doeg spoke lashon harah about the city of Nov and Shaul ended up wiping it out.

      כ"ב:ט

  • Shmuel Bet



    • Joy of Mitzvos
      Joy of Mitzvos

      וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר. Dovid Hamelech showed tremendous joy when the Aron was returned.

      ו:ט"ו


    • Charity
      Golden Oldies
      Charity

      וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל-עַמּוֹ. Dovid Hamelech judged the nation fairly. When a person did not have with what to pay, he paid for him from his own pocket.

      ח:ט"ו


    • Yichud
      Golden Oldies
      Yichud

      וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-תָּמָר הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ וַתִּקַּח תָּמָר אֶת-הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה. After the tragedy with Amnon and Tamar, Dovid enacted the laws of Yichud.

      ט"ו:א


    • Brachos
      Brachos

      וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן-יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל. This is the pasuk that Tur quotes as the source of Dovid Hamelech establishing 100 brachos

      כ"ג:א

  • Melachim Aleph



    • Emunah & Tefillah
      Emunah & Tefillah

      וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם. This began Shlomo Hamelech’s tefillah at the dedication of the Beis Hamikdash

      ח:כ"ב


    • Sefer Torah
      Sefer Torah

      כִּי אִם-כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת-עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת-בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל-מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ. Ben Hadad attacked and wanted all Achav’s precious possessions, which our rabbis say was the Sefer Torah that a king had to have with him at all times

      כ:ו


    • Emunah & Tefillah
      Emunah & Tefillah

      עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי-אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת-לִבָּם אֲחֹרַנִּית. Eliyahu Hanavi prayed that God should accept his korban on Har HaCarmel

      י"ח:ל"ז


    • Ribbis
      Ribbis

      וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים. Ovadia borrowed money with interest, in order to keep the neviem alive.

      ד:א

  • Melachim Bet



    • Success
      Golden Oldies
      Success

      וַיֹּאמֶר לֹא תַכֶּה הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל-אֲדֹנֵיהֶם. Elisha told Yehoram not to harm the Aramean soldiers who were prisoners, rather treat them with respect. That earned peace for Bnei Yisrael

      ו:כ"ב


    • Emunah & Tefillah
      Emunah & Tefillah

      וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ וְיֵדְעוּ כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. Chezkiah prayed that Bnei Yisrael should be saved from Sennacherib

      י"ט:י"ט


    • Emunah & Tefillah
      Emunah & Tefillah

      וַיַּסֵּב אֶת-פָּנָיו אֶל-הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה לֵאמֹר. When Chezkiah was told he would die, he prayed and was granted another 15 years

      כ:ב


    • Sefer Torah
      Sefer Torah

      וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת-הַסֵּפֶר אֶל-שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ. A Sefer Torah is found during the renovations of the Beis Hamikdash and brought to Yoshiyahu.

      כ"ב:ח

  • Megilas Rus



    • Greeting Others First
      Greeting Others First

      וְהִנֵּה-בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ יְהוָה. The Gemara learns from this pasuk that Boaz instituted to greet others with Hashem’s Name.

      ב:ד


    • Charity
      Golden Oldies
      Charity

      וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל-רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל-תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם-נַעֲרֹתָי. Boaz offered that Rus should come and collect gleanings in his field.

      ב:ח


    • Charity
      Golden Oldies
      Charity

      וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ וַתַּגֵּד לַחֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר-עָשְׂתָה עִמּוֹ וַתֹּאמֶר שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז. Rus told Naomi that she was doing chessed for Boaz. Our rabbis explain that the recipient does more for the giver than the giver does for the recipient.

      ב:י"ט

  • Megilas Esther



    • Anger
      Anger

      וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. Achashverosh became furious at Vashti for not coming as he requested.

      א:י"ב


    • Kosher
      Kosher

      וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו וַיְבַהֵל אֶת-תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת-מָנוֹתֶהָ לָתֵת לָהּ וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת-לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת-נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב בֵּית הַנָּשִׁים. The Gemara tells us that the “portions” this pasuk speaks about were Esther’s kosher food.

      ב:ט


    • Holiness of Shabbos
      Holiness of Shabbos

      וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו וַיְבַהֵל אֶת-תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת-מָנוֹתֶהָ לָתֵת לָהּ וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת-לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת-נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב בֵּית הַנָּשִׁים. The Gemara tells us the reason for the seven maidservants was so that Esther could count the days and know when it was Shabbos.

      ב:ט


    • Leadership
      Leadership

      וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי. Mordechai reported to Esther the plot to assassinate Achashverosh.

      ב:כ"ב


    • Emunah & Tefillah
      Emunah & Tefillah

      וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. Mordechai was told about Haman’s evil decree and began to pray.

      ד:א


    • Leadership
      Leadership

      וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. Mordechai urged Esther that it was now time to act and go to Achashverosh, even though it would be risking her life

      ד:י"ג


    • Emunah & Tefillah
      Emunah & Tefillah

      וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי. Esther asked Mordechai to decree three days of fasting and tefillah before she went to Achashverosh

      ד:ט"ז


    • Anger
      Anger

      וְכָל-זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. The Ralbag explains that Haman felt that all his riches and honor were worthless because of his anger towards Mordechai.

      ה:י"ג


    • Shatnez
      Shatnez

      וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. Mordechai went out in royal clothing that contained both wool and linen

      ח:ט"ו